עיריית כרמיאל

סמ"ר ברק חי ויונטה ז"ל

 – 

“אור שמבשר את ההשכמה והזריחה”

ברק, שמו מעיד על כך, היה ילד של אור. נולד בחנוכה והאיר את בית
הוריו לאורך חייו , במקומות אותם בחר – ביה”ס, המשמר האזרחי
ובצה”ל – מג”ב – תמיד הביא אור למקומות. ברק היה תלמיד טוב
וראוי. תלמידים רבים יוכלו ללכת לאורו, כאשר יראו את האנדרטה
שהוקמה לזכרו בכניסה לביה”ס “אמית” בו למד. 

ברק היה אדם מאוד חברותי, פתוח וקשוב לחברים, לשכונה ולעיר, אהב
בלב מלא את המדינה והארץ וגם נתן לכך ביטוי בעיצוב של חדרו בבית.
ברוח זו גם התנדב למשמר האזרחי, וכבר כנער היה מפקד התחנה
בשכונתו – גבעת רם. במוצאי יום הכיפורים נהג לתקוע לילדי השכונה
בשופר, בכדי שיוכלו לראות ולשמוע היטב. במוצאי יום הכיפורים
תשס”ז באו הילדים, אבל ברק לא הגיע, ושכנה אחת אמרה : “ילדים,
ברק לא יבוא עוד”.

האנדרטה שבחרה ועיצבה המשפחה יחד עם מנהל ביה”ס “אמית”
הרב ציון ג’רבי היא שעון שמש, אותה שמש של אור המלווה את
ברק. השעון, כידוע, הוא הביטוי למחזוריות של הזריחה ושל היממה
החוזרת והולכת ומתקיימת כזכרו של ברק בחיי משפחתו. בלוח
השעון משובצים סמלי השבטים, שבטי ישראל, שהם שונים זה מזה
ומבטאים את הרבגוניות והשונות, שהיו גם בברק. מנורת המקדש
במרכז האנדרטה מחזירה את ההתייחדות שלנו עם זכרו אל מוטיב
האור, כמו בשירה המפורסם של נעמי שמר “אור”, שהיה אהוב כל כך
על ברק. מיקום האנדרטה בפתח בית הספר בו למד הופך אותה גם
ל”טקסט” לימודי וגם מחזיר את ��תלמידים לגבורתו של ברק.

בשירותו הצבאי היה חובש והגיע לדרגת סמ”ר, מפקדיו העריכו אותו.
הוא נפל ביריחו בערב יום כיפור ולא שב הביתה לתקוע בשופר לילדי
השכונה כפי שנהג לעשות מס’ שנים. יהי זכרו ברוך.​