עיריית כרמיאל

סג"מ אסף אבני ז"ל

 – 

“פתאום באמצע החיים אנשים נפרדים…”

אסף גדל בכרמיאל ולמד בבתיה”ס “אלון” ואח”כ “מגדים” כשהוא עובר
את השנים כתלמיד מצטיין, מבריק וידען. למד במגמת אלקטרוניקה ומחשבים ועם רקע זה גם הגיע לשירות בחיל הקשר. הוא היה ספורטאי ושיחק בקבוצת “הפועל כרמיאל” ואומרים עליו חברים ומכירים כי היה תמיד איש של איכות – מודל לחיקוי, “ראש גדול” כפי שנוהגים לומר לפעמים. במסגרת שירותו הצבאי ולאחר קורס קצינים הוצב לגדוד 77 בחיל השריון וגם שם התבלט כבעל תושיה, יכולת ואחריות מעבר לרגיל. לצד כל אלו היה לאסף כשרון בתחום המוסיקה. הוא ניגן בגיטרה, כתב שירים, שאחד מהם גם הולחן. האנדרטה לאסף הוצבה כאבן השדה. סלע דמוי גיטרה ופתאום גם דמוי לב שקיבל צורת גיטרה. מוט הגיטרה לרגע חלק מכלי נגינה, לרגע אנטנה של מכשיר קשר – מפגש של עולמות – השיר והנגינה עם האסון הכבד מתחלפים זה בזה והצליל הכואב מתמשך ועולה.
ליד פארק הגליל בפינת שקט והתייחדות, חברים ומשפחה יושבים מול
האנדרטה המנציחה את הצעיר המיוחד הזה ולפניהם לוח ועליו שיר
שכתב אסף בעצמו:
“ילדה בודדה שאותו אהבה
נשארה לבדה עם זיכרון ותמונה.
החיים נמשכים עם מה שזוכרים
ורק בלילות עולות התמונות
וזולגות, זולגות הדמעות.”​