“הוא נמצא תמיד ברקע”
אביב ממש כמו עונות השנה היה רב צדדי, והיו בו פנים רבות. הוא כתב
דברי ספרות, הוא ניגן, הוא עשה ותרם והתנהג על פי ערכים שלו ושל
משפחתו. היה תלמיד איכותי והמשיך את הקו הזה בשירותו הצבאי.
למד כעתודאי בטכניון ואז גויס לחיל האוויר כקצין פרויקטים ובהמשך
הגיש מועמדות ונתמנה כמפקד קורס קצינים טכניים של חיל האוויר
בבסיס “עובדה”, התקדם בעשייה המקצועית, תרם ועשה.
נראה למשפחתו, כי בשנים אלו שהוא כבר איננו איתנו נובעת
התחדשות מתמידה מן ה”חור” שהוא השאיר אחריו – התחדשות של
קשרים ושל חברויות שהיו, ועוד ועוד חיבורים וגילויים על צעיר שפרט
על גיטרה ואהב את הטבע וניגן לחברים וניגן למשפחה.
האנדרטה ובה הגיטרה הלבנה מבטאת את כל אלו – היא ניצבת מול
נוף נפלא, שיש בו חילופי עונות, אור וצל, רוח חולפת בין רבדי הגיטרה,
שכמו אביב היא רב ממדית ונראית שונה בכל פעם. צבעה הלבן נותן
מסר של תקווה ואור, ובלילות היא בולטת באור הזרקור על רקע הלילה
השחור כנקודת אור באפילה וציון דרך למטיילים ולתועים בדרכם.
בשיר “אני גיטרה”, שאביב אהב, זוכרת הגיטרה שהיא היתה פעם עץ
ואומרת תודה למי שניגן עליה, גם הגיטרה הזו זוכרת ומזכירה את מי
שניגן. האנדרטה נמצאת על אם הדרך והחולפים רואים אותה רומזת
בעדינות וביופי מול השמיים הנפלאים וגבעות כרמיאל.
בלוח הזיכרון כתבה משפחתו :
“צלילי הגיטרה שנדמו נישאים עכשיו ברוח,
אל עבר נוף ההרים הפתוח.
הרוח, הגשם והשמש ינגנו כאן בחילופי העונות,
יחד עם מקהלת מלאכים.
ואתה – אביב מאי שם- עליהם מנצח.
מנגינה קסומה שאוזן אדם לא שמעה-
זו שירת המלאכים.”
המשפחה מקיימת טיול משפחות לזכרו של אביב ונמצאת בקשר
מתמיד עם כל מי שהכיר אותו, יהי זכרו נצור בלבנו שנים רבות.
דברי ספרות, הוא ניגן, הוא עשה ותרם והתנהג על פי ערכים שלו ושל
משפחתו. היה תלמיד איכותי והמשיך את הקו הזה בשירותו הצבאי.
למד כעתודאי בטכניון ואז גויס לחיל האוויר כקצין פרויקטים ובהמשך
הגיש מועמדות ונתמנה כמפקד קורס קצינים טכניים של חיל האוויר
בבסיס “עובדה”, התקדם בעשייה המקצועית, תרם ועשה.
נראה למשפחתו, כי בשנים אלו שהוא כבר איננו איתנו נובעת
התחדשות מתמידה מן ה”חור” שהוא השאיר אחריו – התחדשות של
קשרים ושל חברויות שהיו, ועוד ועוד חיבורים וגילויים על צעיר שפרט
על גיטרה ואהב את הטבע וניגן לחברים וניגן למשפחה.
האנדרטה ובה הגיטרה הלבנה מבטאת את כל אלו – היא ניצבת מול
נוף נפלא, שיש בו חילופי עונות, אור וצל, רוח חולפת בין רבדי הגיטרה,
שכמו אביב היא רב ממדית ונראית שונה בכל פעם. צבעה הלבן נותן
מסר של תקווה ואור, ובלילות היא בולטת באור הזרקור על רקע הלילה
השחור כנקודת אור באפילה וציון דרך למטיילים ולתועים בדרכם.
בשיר “אני גיטרה”, שאביב אהב, זוכרת הגיטרה שהיא היתה פעם עץ
ואומרת תודה למי שניגן עליה, גם הגיטרה הזו זוכרת ומזכירה את מי
שניגן. האנדרטה נמצאת על אם הדרך והחולפים רואים אותה רומזת
בעדינות וביופי מול השמיים הנפלאים וגבעות כרמיאל.
בלוח הזיכרון כתבה משפחתו :
“צלילי הגיטרה שנדמו נישאים עכשיו ברוח,
אל עבר נוף ההרים הפתוח.
הרוח, הגשם והשמש ינגנו כאן בחילופי העונות,
יחד עם מקהלת מלאכים.
ואתה – אביב מאי שם- עליהם מנצח.
מנגינה קסומה שאוזן אדם לא שמעה-
זו שירת המלאכים.”
המשפחה מקיימת טיול משפחות לזכרו של אביב ונמצאת בקשר
מתמיד עם כל מי שהכיר אותו, יהי זכרו נצור בלבנו שנים רבות.
