“מצא חן ושכל טוב בעיני אלוהים ואדם” (משלי)
אח ליוגב ועידן. עמית התחנך בביה”ס ממ”ד מוריה, בחט”ב של רשת אמי”ת בכרמיאל
ובישיבה התיכונית “פרחי אהרון” בקרית שמואל. לפני גיוסו לצה”ל למד בישיבה הגבוהה “אור וישועה” בחיפה.
נער חמד אמיתי, איש של חברים ובעל רגישות גדולה לזולת. תמיד חייכן, יצירתי מאוד, נחוש מול אתגרים, ורוצה תמיד לתת מעצמו ולסייע לאחרים.
דרכו בצבא היתה יחודית. עמית התגייס לסיירת גולני כלוחם והשתתף בפעולות רבות.
במקביל התמנה לתפקיד קצין אמל”ח של הסיירת, ועם סיום שירותו הסדיר המשיך בשירות קבע כקצין אמל”ח של יחידת אגוז.
הוא השתתף בפורומים של תכנון מבצעים וביצע פרויקטים גדולים וחשובים ליחידות ששירת בהן. בין היתר עסק בפיתוח אמל”ח והתאמתו לצרכים המשתנים של הלוחמים בשטח, בשיתוף פעולה עם יצרני ציוד לחימה, קציני אמל”ח של יחידות אחרות ומערכת הבטחון.
אילו יכולנו לדבר איתו על המשך דרכו, היה מציין כי הוא רוצה להיות חלק ממערכת הבטחון, בה הרגיש שהוא תורם מיכולותיו המיוחדות. עמית השאיר חותם בכל מקום ובלב כל אדם שנפגש עימו. יצר קשרי חברות עם אנשים מכל גווני הקשת. היתה לו תקשורת בין אישית מעולה, כושר שכנוע וחיוך שובה לב מצד אחד, ומאידך ענווה גדולה.
המצפור והאנדרטה שהוקמו לזכרו מבטאים תכונות, מעשים ופעולות של עמית. האנדרטה דמויית עמוד ובראשו ספר, חציו חתום ורומז לסודיות פעילותו וחציו פתוח בכדי לספר את סיפור חייו.
המצפור משקיף על הנוף הגלילי שעמית כה אהב, ועל האיזור שבו סיירת גולני עושה ניווטים.
מכאן רואים גם את הים התיכון. בערב כשחשוך מסביב, הספר שבאנדרטה מאיר כמו מגדלור
וכסמל לקשריו של עמית עם תורמים מחו”ל למען קידום פרויקטים בצה”ל וביחידה בפרט.
האנדרטה עשויה מברזל וצבועה בצבע נחושת. קשי הברזל והעבודה הרבה הדרושה לעיבודו
מאפיינים את רמת הקושי הפיזי והמנטלי הדרושים בשירות בסיירת גולני.
הגן שבמצפור ובו פינות ישיבה, מתקני שעשועים וצל, מעניק לשוהים בו מרגוע וממשיך את
טוב ליבו של עמית.
המצפור והאנדרטה הן סמל לדמותו. קחו מעט מהתכונות האצילות של עמית והפיצו את אורו
למרחקים.
יהי זכרו ברוך.
